דרכי ישו המשיח

  

מדעי הטבע והאמונה באלוהים

בעובדה לפיה קיימים אנשים, אשר גם לגבי שאלות אמונה זקוקים לעיין, לספור, למדוד ולשקול, מכיר ישו לגבי מקרהו של תומאס, אשר יכול להתפס כ"טיפוס איש מדעי הטבע" בין התלמידים, ומהווה בכך דוגמא לרבים במיוחד בזמננו. כאשר הוא קיבל את ההזדמנות הברורה, לבדוק למעשה האם אכן זה שעמד לפניו היה ישו, אמר ישו: "אל תהיה חסר אמונה, אלא היה מאמין". לכן היה צריך תומאס ליישם את ההתנסות החדשה באמצעות התעמקות כך ששורש ספקו ייעלם, שמשהו "יתחוור" לו:-העובדה שישו היה חייב בכלל לומר זאת אחר כך, משמעותה גם, שתומאס לא היה ספקן, אשר "הוכה" באמצעות המציאות החיצונית ואשר "הוכרח להאמין", אולי אף באמצעות פחד מעונש; אלא שתומאס שמר גם אחר כך על יכולתו, להגיע או לא לאמונות חדשות מבפנים כלפי חוץ. למרות זאת היה עליו לשים לב לכך, שקיימות אפשרויות אחרות של שכנוע עצמי, מעבר להסתכלות בחוץ. ישו ידע מה מתאים לתומאס. הוא לא רצה לכפות דבר על איש – דבר שיש לו אופי של בית דין; והוא גם לא התכוון כלל, לעורר מישהו שלא היה בשל לקבלת החלטה, להגיע לדחייה.

מדע אמפירי המתעלם תמיד מהתנסויות מצטברות כאשר משהו איננו מתאים לתיאוריה, איננו ראוי לכינוי מדע. גאונים אמיתיים כאיינשטיין לא עסקו בניהול ידע מסוג זה, אלא פעלו במחקרם תמיד אז, כאשר היה קיים משהו לא ברור. גם חיפוש זה יכול לשמש כאחת הדרכים הרבות להגעה לאמונה באל – כל עוד המניעים כנים, והמדע איננו מושחת באמצעות אינטרסים מדעיים או כאלה בעייתיים מסוג אחר.

אך אין די בעבודות החיצוניות במדעי הטבע, באמצעות הסתכלות, באמצעות הצבת היפותזות ולבסוף תיאוריות ואישורן – ברוב המקרים עבור מדעי הרוח ועבור שאלות של אמונה. לא תמיד מתאים הידע במקום בו עליו להציב בפנינו מציאות גבוהה יותר באופן חסר ספקות ובמידת האפשר באופן הניתן להכפלה (כפי שהיה הדבר לגבי תלמידי ישו), או שהוא פותח בפנינו את התפיסה (כפי שהוזכר ביוחנן 1, 51 ). ברם קיימים סימנים רבים לכך שקיימות שכבות לדוגמא במין האנושי ומעבר לו, שמקורם איננו בכוחות ובחומרים של הספקטרום הפיסי הידוע לנו, אלא אשר מציגים שם רק את השלכותיהם: כוחות חיים, ריגושים רוחניים, חשיבה, מודעות. (...) פעמים רבות מתגלמות מסורות "קדם-מדעיות" של התרבויות השונות כצורה קדומה יותר של התנסות ומדעיות. גם כיום אפשרי הדבר, לחפש עבור תחומים כאלה הליכים מתאימים מיוחדים של תפיסה וניתוח, כפי שמציגה הדוגמא של ההסתכלויות במדעי הטבע של גתה או העבודות האפיסטמולוגיות המתבססות על כך של רודולף שטיינר. גם כיוונים מדעיים חדשים החל בתיאורית הקוואנטים וכלה במדענים האלה העוסקים בביולוגיה חדשה, בגיאופיסיקה ואסטרופיסיקה חדשות, כלומר ב"פרדיגמה" מדעית חדשה כלומר תפיסת עולם, הולכים בכיוון זה; אולם לרוב בלא לחפש מתודה חדשה מתאימה עבור התכנים החדשים.

כך מתקבל תחילה, שהידע המדעי שהיה קיים עד עתה א) מציג חתך קטנטן בלבד של המציאות; ב) שיסודות מדעי הטבע יהיו תמיד יחסיים יותר: החומר נראה כאנרגיה צפופה או אפילו כרוח צפופה; צורות אנרגיה כנגד זאת, יכולות להיות בעלות מהירויות שמעבר למהירות האור עד אינסוף (טאכיונים...); הם יכולים להפוך תוך כדי כך "לצעירים יותר", הזמן הינו דבר יחסי יותר משהיה בתיאוריית היחסות; הם יכולים להיעלם כך מהחלל שלנו ולהופיע מחדש בצורת עולם אחר/טרנסנדציה – כך שגם החלל הינו עוד פחות אבסולוטי, מאשר הוא נראה כבר באמצעות מה שקרוי "עקמומיות" החלל. מה שנותר הוא "מידע" הקיברנטיקה הבלתי נתפס, חסר האנרגיה והחומר, ולכן שאינו ניתן לתיאור כלל באמצעים המקובלים. ניתן לדבר כאן על "מודעות".

ג) אך התמוטטות זו של תפיסת העולם הישנה אין בה "הוכחה לקיום האל" אם בוחנים את הדבר בקפידה אלא רק בהכנה. לאנשים מסויים די בכך, היות והם היו רק חסומים באמצעות תפיסת העולם המטריאליסטית המתיישנת ויכולים לכן לגשת בצעדים ישירים יותר אל האל. אבל, ראה, הדבר ממשיך עוד: מהו ה"מידע" הזה או גם מהלכי היקום האחרים שנמנו שאינם ניתנים לתפיסה? אילו סיבות/ מי יוצר באופן מתמיד חומר ואנרגיה חדשים ושוב מפרקם? מה/מי הוא זה שמפקח כאן (...) על גבולות החיים והמוות, כמו גם על מצבי העירות והשינה? מה/מי הוא זה, הבא כאן בחלל לידי ביטוי באופן מתמיד, באופן המקיף זמן וחלל? האם האדם אשר מסוגל לחוות במודעותו אנרגיה, זמן וחלל כאילו מ"בחוץ", מהווה למעשה "דימוי" בר קיימא של מישהו – אל – אשר מסוגל לבצע זאת בסדר גודל גדול יותר (השווה בראשית, א', כ"ו)?

ד) יותר מכך ניתן להוסיף, שתשובות בסגנון של כאוס ומקריות אינן באות כאן בחשבון. שהרי העולם הזה וצורות החיים הללו, ועולם זה של חלקיקים, וגם מהלכי החיים מציגים כולם שלמרות כל הכאוס קיימת דרגה גבוהה של סדר שהינה מעבר למקריות, מטרתיות ומובן בתוך הכל בדומה ליצירת אמנות; חסרים גם חלקי ביניים רבים, שהיו הכרחיים לצורך אבולוציה אקראית וכו'. כבר בצעד זה של הבנה יתברר, שקשה עוד יותר שלא להאמין, מאשר להאמין – באינטליגנציה קדומה מרכזית, המציבה את המטרה עבור "תכנית בריאה", ואשר מעצבת את הדרך. (...). בדרכים דומות הגיעו מדענים שלא האמינו באלוהים כמקס טורקאוף, גיאורג טודורוף ואחרים לאמונה באל.

ה) אמונה במובן של שכנוע שנוצר מבפנים הינה יותר מאשר סתם השערה לגבי אמיתותו של דבר.

ו) לעניין זה ניתן להוסיף גם את אותם בני אדם, אשר כמיסטיקאים וכו', אבל גם כמאמינים נורמליים, יוצרים התנסויות, מתהוות ישירות יותר עם האל ועם ישו; ואשר באמצעות קשר זה חווים בתוכם גם חוויות ממשיות עם רוח האל היצירתית.

 

לדף הבית http://www.ways-of-christ.com/he 

עם נושאים וקישורים נוספים לטקסטים כוללניים יותר בשפות אחרות.

דרכי ישו המשיח, תרומתו ביחס לתודעת האדם ביחס ולשינויים שחלו במין האנושי ובארץ: עלון מידע בלתי תלוי, המציע נקודות מבט חדשות בתחומים שונים של מחקר והתנסות, כולל עצות מעשיות לצמיחה אישית.

אתר האינטרנט "דרכי המשיח" תומך ביחסי שלום והבנה עמוקה יותר בין הדתות. "דרכי משיח" הוא ארגון שאינו תלוי בכנסיות וארגונים אחרים, שאינו פעיל למטרות רווח או כדי להשפיע מבחינה פוליטית. "דרכי משיח" אינו עוסק בתעמולה לרכישת חברים חדשים.