דרכי ישו המשיח

 

הדת1) כהתחברות מחדש של האדם עם אלוהיו – בדרכי ישו המשיח .

1)מקור המלה Religion הוא המלה הלטינית re ligio = התחברות מחודשת עם האל, הלובשת צורה בתוכנו מתוך הליבה שלנו. משהו דומה מתרחש גם בקנה מידה רחב, בדומה להולוגרמה.

ההכרה בבעיות העמוקות יותר של חיי האדם.

לעניין שינויים שמעבר לריפוי הגוף, השאלה הראשונה של ישו הייתה: "התחפוץ להרפא?" (יוחנן ה:6); או האם ידוע לך מהו הפגם שעליך לתקן כדי שתוכל להתקרב לאלוהים? ניתן למצוא חוט מקשר בין העניינים הרגילים של החיים שבדרך כלל אינם קשורים בדת. ילד שגדל להיות אדם בוגר רוכש יכולות חדשות; עם זאת, חלק מן היכולות המקוריות הנרכשות תוך כדי התנסות בדברים מכסות על אלה שירש ואלה האחרונות נעלמות עם הזמן. מאוחר יותר אדם יכול לנסות לחדש את היכולות הטבעיות שלו. במקרה כזה היכולות שנוספו נשארות על כנן בעוד ההוויה ש"התחשלה" צריכה להשתחרר או להתמוסס. שברים שנפש ובחיים הנובעים מניתוק הקשר בין חיי הרוח לחיי האינסטינקט ניתנים שוב לאיחוי. ניתן אז להראות ששבר זה מתייחס ל"אכילה מפרי עץ הדעת" של מיתוס גן העדן; וכי אימרתו של ישו "אם לא תשובו להיות כילדים לא תבואו אל מלכות השמים" מתייחסת לאפשרות של המרת דת או חזרה בתשובה – מתי יח: 1-3; מרקוס י':15; לוקס י"ח:17. אין זה רק עניין של התנהגות תמימה של ילדים אלא מדובר ביסודות ההתפתחות שהם דפוסים "ארכיטיפיים"2) – החלק שאבד ב"הוראות השימוש" של האדם. דרך זו עשויה להוביל הרחק מעבר לתודעה האינטלקטואלית המוגבלת של ימינו.

2) אז, ההתגברות על התכונות השליליות האישיות ("השטניות") תכלול ריפויו של השבר הנזכר.  
 ארכיטיפי: מושג של פסיכולוגיית המעמקים של קרל יונג ואחרים; דפוסים בסיסיים של הקיום האנושי הנחווים כצורות / דמויות שונות, למשל בחלומות.
אך הארכיטיפים כוללים במידה רבה גם תכנים מעורבבים, מטעים. "האל" כאדם זקן, וחלקי "גן העדן" וה"גהינום" הם סמלי "ארכיטיפ" מסוג זה של "התת מודע הקולקטיבי". יונג אינו יודע במה מדובר בדיוק. לפחות גלעין של שכבת מודעות זו הכוללת את הצורות והדימויים המוטבעים בבני האדם קיים כנראה פחות או יותר אצל כל בני האדם. אי לכך מקורו של משהו הדומה לזיכרון קדום בתקופה קדומה מאוד של האנושות – קדומה אפילו יותר מאשר מהתקופות המוכרות של "המודעות המיתית" (...). שכבת מודעות זו כוללת גם חלקים כאלה הנראים בחלקם כאילו הם ניגודים, באופן בו חווים אותם בני האדם (...). במבט מעמיק יותר מתגלה דימוי האל של שכבה זו יותר כקריקטורה בעיתית של האל. (...). האגדות ניסו לטפל בעולם סמלים זה באופן יצירתי, דבר היכול להיות בעל משמעות עבור ילדים. אך המבוגרים יכולים לנסות לצאת אל מעבר לסמלים אלה, שלבשו צדדים אנושיים רבים. הסוד בכך הוא, לחפש ישירות את האל במקום להניח לו להתבטל גם כן.

אין משמעות הדבר שאדם יכול להגיע לכך בכוחותיו-הוא. ישו מציע דרך של ממש והכוח והחסד הדרושים כדי לשלוט בדרך הזו. חוקרים נוצרים, מיסטיקנים ואלכימאים כבר הלכו בעבר בדרכים אלה אל שלמות (רבה יותר) (השווה למשל מתי ה': 48; יוחנן י':34...). נוצרים אחרים חוו חוויות דומות בדרך זו, במודע או שלא במודע; לא משנה אם חקרו את עצמם פנימה או אם הביעו את אמונתם בחיים החברתיים – או שלבו שני קטבים אלה – זוהי דרך אותה אנו מכנים "נצרות שלמה". מזה אלפי שנים תרבויות חיפשו פתרונות גם לסכסוך פנימי זה; למשל, האלכימאים הטאוהיסטים וחלק מאסכולות היוגה3).

3)  פירוש המילולי של המילה יוגה הוא "לשים עליו עול", פירוש הדבר לחפש התחברות מחודשת עם המקור והנצח גם כן. המשמעות אינה בהכרח, שדרכים אחרות יובילו לאותה מטרה כפי המובילה הדרך על פי הנצרות.

"ישו המשיח", "האל-האדם" או ה"אדם החדש" הוא האות לתחילת הכיבוש מחדש של הפוטנציאל המולד של בן האנוש; וכי הגיעה העת לשנות את תכונותיהם שיצאו מאיזון והופרעו בצורה מסוכנת, כדי לרכוש יכולות חדשות.  בזכות החיבור שלו למקורות ולתודעה מפותחת יותר, ישו הצליח לרכז בתוכו די כוחות שאיפשרו לו להתגבר על כוחות ההתנוונות. למרות שהיה שונה משאר בני האדם הוא היה האדם שהלך בראש המחנה והראה לנו את הדרך. לפיכך, בני אדם יכולים גם הם לעשות זאת, במיוחד אם הם עושים זאת באופן מודע. אולם אפילו עבור אלה שאינם יודעים דבר על ישו ההיסטורי, חייו ותחייתו עשויים להשפיע עליהם – בדומה לבעלי חיים החיים על אי בודד הלומדים דבר-מה שבעלי אחרים מאותו מין למדו באי אחר, בהשפעת שדה הכוח המשותף להם (תגליתו של ר. שלדרייק).

בתחילה, קשר פנימי למשיח ולאלוהים ייתכן גם ללא תיווך של כנסיה; ואולם קהילה מתאימה של נוצרים עשויה להיות לעזר. התורות התאולוגיות הסותרות המתארות את הוויית המשיח כאילו היה יועץ רוחני או רפורמטור חברתי בלבד אינם עוד המפלט האחרון; הן יכולות לרמוז לנו, במיוחד אם יש לנו ידע בנושא. כל אדם יכול להתחבר ישירות למשיח בין ארבעת כתליו או בפרהסיה של ככר השוק. לשם כך, אדם צריך לזכור את היכולות שניתנו לו (ספרי הבשורה) או, אם האדם פתוח לכך, הוא יוכל לתפוס את המשיח לאחר מותו כאילו הוא הפועל עדיין בימינו-אנו (קיימות עדויות רבות לשרידות התודעה אחרי המוות). אדם עשוי לחוש כי הוא מתפלל לאלהים יחד עם ישו כאילו היה זה אחיו הבכור העוטף את כולנו ותומך בכולנו (עיין: יוחנן ט"ו:16; מתי ו':7-15; מתי י"ח: 19-20). לדוגמה:

אלוהים, מעייני, ישועתי ותקוותי!
מתוך איחוד עם ישו המשיח * אני מודה לך על כל הבא ממך;

ואני מבקש ממך לסלוח לי על כל מה שהרחיק אותי ממך.**

בשקט הזה, תן לי נא ליצור באמצעות רוחך ***

העלה אותי על הדרך שלך.

*) הרוצה בכך יכול גם לכלול את מריה. בצורה כזו, תכונות הזכר והנקבה עשויות להתאחד.
**) נוהג נוסף עשוי להיות: 1. להתייחס לרגש הנחווה כשלילי או משהו כזה, כמות שהוא (למשל חרדה, שנאה וכעס, אדישות ויומרנות, ספקנות תהומית) או כאל בעיה, גם אם מדובר רק במחשבה או בדיבור, ראה מתי ה':22). 2. במקום להעלות גרה בנושא, להמתין רגע כדי להגיע להכרה טובה יותר של מהות הדבר. 3. להעביר את הבעיה – בה חשים כעת – לאלוהים באמצעות תפילה.( מעבר לכך, יכול אדם למסור את כל חייו לידי האל או המשיח). 4. להמתין בשקט עד שחשים הקלה מסוימת.
***) השקט מאפשר לתת לדברים "לשקוע" וכך ניתן להתכונן טוב יותר לעיבודם או לתפילה. לאחר מכן אדם יכול שוב להיפתח לדברים חדשים.

 

 

משמעות האתיקה בדרך הזו .

רמה אחת של הדרך היא "אהבת האל" שהיא מעל לכל, "ואהבת לרעך כמוך" (מתי י"ט: 19). גם אהבת העצמי יכולה להיות חלק מן המאמץ להבין את תפקידו של אדם ביחס לזולתו. אהבה עשויה לחבר אדם למשיח משום שזוהי מהותו העיקרית, בשילוב עם התבונה. גם מעשים טובים הופכים את הדרך הנוצרית לברורה יותר. ישו כיבד את היסודות האתיים הישנים; משום ש(בדרך כלל) "מה שזורע האדם אותו יקצור" (גלטיים ו:7); אולם הוא הדגיש יותר את אחריותו של היחיד מאשר את החוק החיצוני. אדם עשוי לחוות שיש בתוכו דבר – גם אם הדבר נחווה רק ברמת התודעה – המצוי בהרמוניה עם המשיח, והמאפשר "הוולדות מחדש". ניתן להתנסות בעניין זה בלב או בנפש או ברוח. יועיל לו לאדם להפנים את תכונות המשיח בתוך תוכו כל אימת שהדבר ניתן; כך יוכל ליצור קשר ישיר יותר, ולא חשוב אם בינתיים לא יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת.

העוצמה המתפתחת בדרך זו בתוכנו באמצעות החסד והרחמים עשויה לחבר כל אדם לכוחות הריפוי האוניברסלים הקרבים ובאים אלינו. גם כאן עשויה ההתנסות של היחיד להיות שונה בכל מקרה ומקרה; ברם במקרה זה ההשלכות על היחיד ועל הסביבה עשויים להראות לעין. החוויות שחוו בעבר רק "מיסטיקנים" או "קדושים" בודדים יכולות היום, בזמנים "אפוקליפטיים" שאנו חווים כיום, להתפזר ולהגיע לאנשים הרגילים. ייתכן כי אדם לא יכיר מייד במשמעות הדברים, אך יש בכל זאת לציינם כאן. אלה המודעים לנושא יוכלו לרכוש את כוח ההשתנות והשינוי; אחרת הכוחות האלה עשויים להתדפק בכאב על המחסומים שהציבו בתוכם אלה שלא פיתחו די תכונות המצויות עמם בהרמוניה – כך שהם עשויים לחוות כוחות אלה כאילו הם "נשפטים" או נענשים.

הנחני כך שלא אפגע באחרים הבאים בדרכך *.
הנחני לעזור לאחרים לפי רצונך.
הושיעני בדרכי.

עזור לי ללכת בדרך אהבתך.

*) כאן ניתן לכלול אחרים.

 

 

התפתחות דומה בקנה מידה גדול, בתרבויות שמאז התקופה הפרה-היסטורית .

בדומה לשלבי ההתפתחות מן הילדות עד הבגרות, תרבויות האדם עברו שלבים דומים של התפתחות תודעתית. מצד אחד התוצאה הייתה יכולות חדשות (הרצון, תחושות ומחשבות חופשיות יותר מעבר). מצד שני, התודעה הרחיקה אותנו מן הידע שחיבר אותנו לסביבה שלנו, ומכאן גרמה לניכור בינינו לבין הסביבה וה"בריאה" כולה, והיו לכך השלכות רבות ומורכבות. ( עיינו למשל Jean Gebser, Ursprung und Gegenwart” – גרמנית -: לפי הסדר, התפתחו תודעה "ארכאית", "מאגית", "מיתית" ואינטלקטואלית; מעבר לכך יכולה להתפתח תודעה שלמה יותר). יחידי סגולה הם שאיפשרו את התקדמות התרבויות שלהם. הדבר קרה למרות כל המכשולים אולם, כאמור, תוך גרימת נזק ליכולות עתיקות יותר. בימינו, האנושות והעמים צריכים לקבל על עצמם את האתגר, לעשות עוד צעד קטן או גדול באבולוציה כדי לשרוד4). יכולות אלה קיימות כבר מזה 2000 שנה. ההתפתחות הזו אינה חייבת עוד לפגוע ביכולות ותיקות יותר כגון האינטלקט. אם מספיק אנשים יפתחו שכל ישר הוליסטי יותר ויתחברו מחדש עם מקורותיהם הקדושים1), המין האנושי יוכל לנצח במרוץ נגד האסונות האפוקליפטיים, בעזרת השם. זה עשוי לכלול קשר או מחוייבות במסגרת קבוצות אקטיביסטיות כגון פעילי השלום בעולם וכיוצב'. לכל בעלי הרצון הטוב יש תפקיד ב"משחק" הזה. אנשים רבים – מכל הדתות – מחפשים דרך חדשה וברורה. הם מתקדמים לעבר העתיד ומסייעים לנו "לעכל" את העבר – גם אם יש עדיין הרבה "בינוניות". אין זו שאלה של הביצה והתרנגולת, מה קודם למה, ניתן גם "להציל" את האנושות וגם לקדם את התודעה הקיומית של האדם. סולמות הערכים של זמננו חייבים לעבור שינוי משום שברור לאן ה"תוכנית" הישנה והתקפה עדיין עשויה להוביל. הכל הוא חלק של הכוליות כך שכל המעשים הטובים מתחברים למסגרת של כוליות זו.

1)מקור המלה Religion הוא המלה הלטינית re ligio = התחברות מחודשת עם האל, הלובשת צורה בתוכנו מתוך הליבה שלנו. משהו דומה מתרחש גם בקנה מידה רחב, בדומה להולוגרמה.
4) הגישה הפסימית המופיעה למשל בספרו האחרון של Herbert Gruhl, “Himmelfahrt ins Nichts” (בגרמנית "העליה לשום מקום") אינה לוקחת בחשבון מקור אחד של עוצמה וצמיחה המייצג הזדמנות וגם השראה: . אלהים.

הנחה את האדם להשאיר בידיך החלטות בענייני חיים ומוות *.
עזור לאלה העובדים למען הבריאה שלך.
הנחה את העולם לפרוץ את הדרך לעידן החדש אותו הבטחת. **

*) ניתן כאן להוסיף פרטים או להרהר בהם לאחר תפילה, באופן הבא: "להפסיק את מעגל האלימות", "לפתור בעיות כדי לבטל גורמים לאלימות", "לפתוח בדו-שיח של שלום בין בעלי כוונות טובות מכל הדתות"... .
**) לוקס יא':2, כא':31; התגלות יא':16. אלוהים יכול לחלק את האהבה הניתנת לו.

 

 

תשובה ושיבה לאלוהים בקנה מידה קטן ובקנה מידה גדול הם בגדר האפשר:.

יוחנן טז:12-13: "עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה. ורוח האמת בבואו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאותיות יגיד לכם.

 (תפילה)

 

לדף הבית  http://www.ways-of-christ.com/he

עם נושאים וקישורים נוספים לטקסטים כוללניים יותר בשפות אחרות.

דרכי ישו המשיח, תרומתו לתודעת האדם ולשינויים שחלו במין האנושי ובארץ: עלון מידע בלתי תלוי, המציע נקודות מבט חדשות בתחומים שונים של מחקר והתנסות, עם עצות מעשיות לצמיחה אישית.

אתר האינטרנט "דרכי המשיח" תומך ביחסי שלום והבנה עמוקה יותר בין הדתות. "דרכי משיח" הוא ארגון שאינו תלוי בכנסיות וארגונים אחרים, שאינו פעיל למטרות רווח או כדי להשפיע מבחינה פוליטית. "דרכי משיח" אינו עוסק בתעמולה לרכישת חברים חדשים.